תומר פוקס | איש עובד, 2026

דמות גברית נעה בתוך אתרי בנייה, חוצה אזורי מעבר, לרגעים עוצרת מול מבנים בתהליך. המרחב העירוני מגיב אליה כאל חלק ממנגנון עבודה מתמשך, שבו פעולה אחת נבלעת בבאה אחריה. הדמות מוגדרת דרך סיפור אישי משוער ותפקיד קבוע, אך גם דרך פעולה בתוך מערכת עירונית משתנה.
העבודה בנויה כלופ שבו סצנות נפתחות ונסגרות ללא הכרעה, ברצף מצטבר המעורר תחושה של זמן מתמשך. בתוך החזרה נוצר עומס עדין של תנועה, שבו היחסים בין פעולה לתוצאה הולכים ומתרופפים – ואילו המרחב העירוני נעשה למערכת שבה תנועה, דימוי ואינדיבידואל שזורים זה בזה כמנגנון של התהוות מתמשכת.