אסף גאם הכהן | מיראז' (האי), 2025

העבודה מציבה את תל-אביב כאי: עיר המוקפת ים, ובה בעת עיר המתכנסת אל תוך עצמה. תחושת האי היא מצב עירוני ותודעתי, שבו מרחב הנדמה פתוח ורציף נדרך בשעת חירום, ופועל מתוך היגיון של הישרדות יומיומית ושגרה עיקשת.
הדימויים, שצולמו בחופי תל-אביב בזמן מתקפות טילים, יוצרים נוף עירוני משובש ורב שכבות, שבו קו המים, התשתיות והאופק העירוני נשזרים אלה באלה. על כך מתווספים עקבות של מציאות דיגיטלית ומטופלת. כך, תל-אביב מופיעה כמיראז': הבטחה רגעית של נורמליות, חופש ותנועה, המתקיימת לצד איום מתמשך.
העבודה, המודפסת על קיר גדול, מאפשרת לצופה תחושת כניסה אל תוך המרחב העירוני המשובש עצמו. כך נפתח מרחב סִפי המתהווה בין הדימוי לבין פעולת ההתבוננות, בין העיר כמשטח לבין העיר כמרחב שאפשר כמעט לפסוע לתוכו