אלכסנדר סרבר | בתים בודדים, 2025

שלושת הבתים בעבודה מתכתבים עם  שפת הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי המזוהה עם תל אביב: קווים אופקיים, מרפסות מעוגלות והבטחה מודרניסטית של סדר, אור ויציבות. אלא שהם אינם עשויים בטון או אבן, אלא מפוסלים בקלקר, חומר קל, שביר ומתפורר, המחקה מסה אדריכלית ובו בזמן חושף את פגיעותה. פני השטח החרוצים והמתקלפים כמו נושאים את סימני הזמן, השחיקה והמציאות הפריכה. הבית, המזוהה עם ביטחון ושייכות, מופיע כאן כצורה פגיעה ומתערערת, המשתהה בין דגם לאנדרטה, בין זיכרון עירוני לבין חורבה עתידית. כך מציעה העבודה מבט על העיר כמרחב של בנייה מתמדת, שבו גם היציב ביותר כבר נושא את עקבות התפרקותו העתידית